משק הילדים נוסד בשנת... ? כדי ליצר מקום לילדים לעבוד במסגרת חינוכית שכוללת טיפול בבעלי חיים ובחקלאות/גינון.
ילדים בקיבוץ היו מגיל בית ספר שותפים לרעיון העבודה העצמית ,
כילדים השתתפנו למשל בעבודה בשדה במסגרת גיוסים- איסוף בצל ותפוחי אדמה אחרי הקומביין ועוד.
החינוך לחקלאות ועבודה נעשה בפועל בחיי היום יום ולא "בתיאוריה"- ומשק הילדים היה אחד הביטויים הברורים ביותר.

כנערים עבדנו בענפי במשק- תורנויות בחדר האוכל, בבתי ילדים בשעות שאחרי בית הספר (הנערות בעיקר), ובכל הענפים: רפת, לול , שדה וכו.
בחופשים (חנוכה, פסח, החופש הגדול וכו' ) - היה כלל ברור -
חצי מימי החופש הם אכן ימי חופש, ובחצי השני צריך לעבוד, בתיאום עם סדרן העבודה.
כמוכן השתתפנו בגיוסים הרבים בפרדס - להשלמת מכסות קטיף, ממש כמו המבוגרים.

משק הילדים ידע עליות וירידות, שהושפעו בעיקר מהמבוגר שניהל את המקום והדריך את הילדים.
המרכזים היו לרוב חברים בעלי אוריינטציה חינוכית- כמו משה בנדקובסקי שהיה כנראה המדריך הראשון.
בתקופתו היה במשק הילדים אפילו קוף, שהובא על ידי ג'מיקו (בנימין רויזמן), אהב לברוח ובעיקר הפחיד אותנו.

בובי (אברהם) ביידר ניהל במשך שנים רבות את משק הילדים החל משנות ה-70. (1971?).
כאיש חינוך ומורה במהותו - זה היה ממש פרויקט הדגל שלו.
אין ספק שבשנים שהוא ניהל את המקום- משק הילדים קיבל תנופה עצומה, התרחב וגדל .
בתקופה זו המקום התפתח מאד בעזרת תכנון של יוסף אריה קריב, שהיה אדריכל נוף.
נוספו אגמון וגשר ומשק הילדים היה מקום יפיפה, אתר נבחר לצילומים ואפילו ערכו בו חתונה.