סיפור על המחרטה בברור חיל ותקומת העם היהודי בארץ ישראל

בימים האלה בראש השנה בשנת 2022, במסגרת הערכות להשכרת מבנים בשטח המשקי מפנים את המסגריה הישנה מכל תכולתה.
בפינה מתחת לכיסוי מתגלה מחרטה גדולה (כ- 4 מטר אורכה ו-2 טון משקלה), שמשמשת ליצור ותיקון צירים וחלקים למכונות חקלאיות.
מה עושה כלי יקר ומסובך כזה בצריף פח עלוב ?
שתי לוחיות הנחושת שמוברגות על המכונה מספרות חלק מסיפור התעלומה.
זה קרה בשנת 1955,  7 שנים בלבד לאחר הקמת המדינה,
לברור חיל מגיעים בנוסף לחלוצים ממצרים ומרוקו  גרעיני חלוצים מתנועות נוער ציוניות בברזיל.
בינתיים בברזיל- ההורים של אותם צעירות וצעירים מקימים " וועד הורים " במטרה לתמוך בבניהם בארץ ישראל.
בוועד הורים הזה היו גם הורים של חברינו:  אבא של ויטוריו קורינלדי, אבא של אדית חזן, אבא של פינדוקה טייטלבאום ועוד רבים וטובים.
בקיבוץ החדש שמתקשה לשרוד, האחים משה וחיים שרייבר מתמודדים עם הקושי של תחזוקת משק החקלאי בישוב נידח באמצע השממה.
הקיבוץ מבקש מוועד ההורים מחרטה שתעזור במטלות הטכניות.
נפתחת מגבית בקהילות היהודיות בברזיל שבסופה מגיע לקיבוץ הכלי הנכסף.
לאורך השנים המחרטה תרמה רבות לתחזוקת טרקטורים ומכונות חקלאיות.
דורות של מסגרים למדו להשתמש בה, ביניהם: יצחק קרומהולץ, שמעון פוקס וכמובן יעקוב רדאי ששמר עליה בנאמנות.
אני מניח שיש עוד סיפורים מופלאים כאלה על קהילות יהודיות נוספות שנתרמו לעזרת הישוב הצעיר בארץ.
סיפורה של קהילה שצעירים מקרבה עוזבים את הבית ואת משפחתם למען הרעיון הציוני ועלייה לארץ-
וההורים מתארגנים לתמיכה בבנים- הוא מופלא בעיניי.
רבים מהורי החלוצים עלו לארץ ברבות השנים והתאחדו עם בניהם בקיבוץ ברור חיל, שקלט אותם במעמד "הורים של חברים".

כתב וצילם: יוסף הראל