המשלט של ברור חיל, שהיה ראשית הקיבוץ למעשה הוקם ב-19.4.1948 על ידי קבוצת חיילים של הפלמ"ח ו-20 מחברי גרעין סנה שהגיעו מקיבוץ ניר עם הקרוב.
המשלט הוקם ליד הכפר בריר הסמוך, שהצליח לשלוט על הדרך ותקף את השיירות בדרך לקיבוצים רוחמה ודורות הותיקים.
אנשי בריר למעשה החריבו את רוחמה 3 פעמים- בשנים 1917, 1929 ו-1936, ושלטו על כביש ג'וליס באר שבע, שהיה אז נתיב התחבורה .
הם חפרו תעלות עמוקות לרוחב הכביש כדי להקשות על הקשר בין הישובים היהודיים. (המקור- דב רוזנהק, עמ 48 בספרו "דרכי בברור חיל").

בתאריך 14.4.1948 נפרצה דרך עפר על ידי הפלמ"ח - מנגבה דרך השדות לכיוון משלט ברור חיל .
שיירה עם ציוד שעברה בדרך לקיבוץ דורות, הותקפה מרחוק בידי חלק מאנשי הכפר בריר.
אברהם שוורץ, ממלווי השיירה שהוציא את ראשו מהמשוריין, נהרג ביריה של צלף ערבי.
(לקוח מיומני המלחמה של קיבוץ דורות, ופורסם בספרו הנ"ל של דב רוזנהק  בעמוד 42.)
לזכרו נקרא מבצע פריצת הדרך- מבצע אברהם.

לאחר 5 ימים, ב-19.4.1948 הוקם המשלט בעקבות החלטה של המוסדות היהודיים ומתוך צורך להקים נקודה שתשלוט על דרך בורמה, וכמענה לפעולות של כפר בריר .
המשלט הוקם במרחק כ- 1,500 מטר מהכפר הערבי, על חלקת אדמה של 500 דונם שרכשה הקרן הקיימת לישראל.
שיירה עמוסת כלי עבודה, צריפים מפורקים לבנייה מיידית ואנשים, הגיעה למקום, כששני בולדוזרים מפלסים לה את הדרך.
השתתפו במבצע חיילי פלמ"ח וחברים מגרעין סנה, ותוך יממה הוקמה סוללת עפר מגינה, נמתחה גדר תיל והוקמו הצריפים הראשונים, תעלות ועמדות .

על אותו יום מעיד במכתבו  משה רבינוביץ (רביב) שכתב למשפחתו למחרת, ב-20.4.1948 ,
בנוסף לתמונות שמופיעות כאן ושהועברו לרכיון ברור חיל על ידי בתו - יעל גרינברג.
את המכתב המקורי ומסמכים נוספים ניתן למצוא כיום במוזיאון הפלמ"ח.
(פרטים נוספים בספרו של דב רוזנהק בעמודים 42-49)

בתאריך 5.5.1948 עלו לנקודה חברי גרעין סנה, עולי מצריים, והם החזיקו במשלט לאורך כל המלחמה,
ובסופו של דבר- הקימו את ישוב הקבע של קיבוץ ברור חיל במיקומו הנוכחי.