לאחר שהוחזרו רק חלק מהחטופים, בעיקר אמהות עם ילדים ונשים מבוגרות, וכן עובדים זרים, נותרו עדיין בשבי 134 חטופים.
3 חטופים בלבד, חיילת ושני חברי ניר עוז מבוגרים- חולצו על ידי חיילי צה"ל.

מטה משפחות החטופים שהתארגן מהימים הראשונים, ממשיכים להיאבק למען שחרור יקיריהם שטרם חזרו.
הפגנות רבות ופעולות רבות נעשות כל יום.
גם קיבוצי האזור התגייסו והכינו מיצגים שונים, שבכולם שולט הצבע הצהוב.

ואצלנו, הקימה האומנית אורנה אוריין מיצב מיוחד ליד הדואר הצהוב.
ואלה דבריה של האמנית על יצירתה:

"במיצב נראים חפצים יומיומיים ובסיסיים שכל אדם עושה בהם שימוש.
המצב בו החטופים לא הספיקו לקחת חפצים כה ביתיים ממחיש את  היעדר הבית, הקושי, הניתוק הפתאומי,
והתחושות של הפחד והאימה  המתעורות בשל אופן החטיפה האכזרי.

העגלה על מוצריה הצפופים והנפולים מרמזת על  היחס כלפיהם ,על תנאי חטיפתם ושהייתם.
שעון צהוב תלוי על העגלה המסמן כי הזמן אוזל ויש להחזירם עכשיו."