בתחילת הקיבוץ היו בעיקר צריפים, ולאט לאט נבנו בתים.
חלק מהצריפים נמכרו לבדואים לאחר שנשארו ריקים ללא שימוש.
חלק נשארו חלק מהנוף, אך עלו באש למרבה הצער, כולל הצריף הזה, וצריף נוסף ששימש כבית כנסת בעיקר להורי החברים.

במקרה של הצריף הזה- השריפה הייתה יזומה כיוון שהפך למחסן שאגר בלגן ושימש מקום מפלט לבעלי חיים שונים ולא רצויים.
הצריף היה ממוקם קרוב לסילו, לחדר האוכל ומחסן הבגדים בשטח מרכזי.
לאחר פינוי - שימש להגדלת אזור החנייה .

בימיו הטובים היה צריף קליטה, שבו גרו חברים וזוגות חדשים שהגיעו לקיבוץ, וכנראה אורחים, מדריכים שהגיעו לתקופה קצרה ועוד.
יצוין שהקירות היו עשוים מדיקט בלבד, כך שהאקוסטיקה היה מצויינת...
כל הצריף שמע מה שמתרחש בחדרונים הסמוכים והמבין יבין..
דוגמה פיקנטית- איש מבוגר, אביו של אחד החברים- הגיע לזמן קצר וישן בחדר הקיצוני. בלילה קם , אך בית השימוש היה מרוחק לאיש זקן ואולי חשש ללכת בחושך, אז כולם שמעו את הפששששש